בוגרי התוכנית

נאומו של יאיר שוורץ בטקס סיום השנה.
שלום לכולם, תלמידים, מדריכים, ושאר היזמים שפה. קוראים לי יאיר ואני מבית הספר חקלאי ברנקו-וייס (ולא, אין לנו כבר רפת בביה"ס) מפרדס חנה.
אני כמו שאר מהנערים והנערות שפה החלטתי בתחילת השנה להצטרף לתכנית שקוראים לה "יזמים צעירים". העצה הגרועה ביותר שאפשר לתת היום לילד  היא "לך לבית הספר, קבל ציונים טובים וחפש עבודה עם ביטחון". אם אתה רוצה שהעתיד שלך יהיה טוב יותר אתה צריך להפסיק לשחק לפי מערכת הכללים הישנה.
אם תסתכלו על חייו של אדם ממוצע תראו שכולם עוברים מסלול דומה. ילד הולך לבית הספר, ההורים גאים כי הילד לומד יפה ומצטיין. הילד גדל, לומד לימודים אקדמאים, אולי עושה תואר שני ואז פועל כמו שתכנתו אותו – מחפש עבודה שיש בה ביטחון – רופא, עו"ד, איש צבא או עובד במשרד ממשלתי ומרוויח כסף. הוא פוגש מישהי ומתחתן – בני הזוג עובדים ומרוויחים, קונים בית, מכונית, טלוויזיה, נוסעים לחו"ל ומביאים ילדים. ההוצאות גדלות, צריך בית גדול יותר, רכב גדול יותר ומתחילים לעבוד קשה יותר, יותר שעות, אולי בעבודה נוספת, ומוצאים את עצמם משועבדים למינוס. גם את הילדים שלהם הם מגדלים לחיות באותה צורה וכך הגלגל מתחיל מחדש…
כדי לעשות שינוי צריך להתחיל לחשוב אחרת, להיות יזם, לעשות משהו אחר. והתכנית הזו זו הזדמנות נהדרת עבור כולנו ללמוד איך עושים את זה.
הכל התחיל כשבאו להרצות לנו על תכנית "יזמים צעירים". ברגע ששמעתי על הפרויקט נדלקתי. הרעיון לייצר מוצר שאני אמציא לא יצא לי מהראש.
במפגש הראשון הייתה קצת מבוכה, וקצת חששנו שכל הסיפור הזה גדול עלינו- להקים חברה, לחשוב על מוצר, לייצר אב- טיפוס, ולדבר עם מפעלים כל זה נשמע לנו קצת דמיוני למען האמת. תוך כמה מפגשים כבר התחלנו לגבש פנים של חברה- חילקנו תפקידים (ולא, לא יכולים להיות 4 מנכ"לים בו זמנית), אספנו הון ראשוני (שבעיקר ההורים תרמו- כמו שקורה בדרך כלל בחיים…) והתחלנו להרגיש שמתגבש פה משהו אמיתי – הדמיון התחיל להפוך למציאות.
את שאר השנה בילינו(או עבדנו- תלוי את מי שואלים), כל אחד בחברה שלו, בתהליך של חשיבה על מוצר, ייצור ראשוני ולבסוף סוג של ייצור המוני של המוצר הסופי.
במבט לאחור מדהים לחשוב שאנחנו, נערים בני 15 או 16 הצלחנו לעשות את זה (כמובן בעזרת המדריכים שלנו, שבלעדיהם כל זה לא היה קורה).
אחרי שעברנו את השנה הזאת וקשה להאמין שהיא הסתיימה, אני די בטוח שלכל מי שנוכח פה היום (מי ששרד…) יש את היכולת בעוד 10 שנים לעשות את אותו התהליך, רק הפעם עם סכומים קצת יותר גדולים ולעשות את הסטרטאפ המיוחל שכל אחד ירצה לעשות (70 מיליון אקזיט- בקטנה…).
לאחר שנה, אני באמת שמח שהצטרפתי לפרויקט "יזמים צעירים", ואני בטוח שכל אחד מכם מרגיש כמוני. בסופו של דבר לא ממש משנה מהו המוצר שייצרנו פה,
וכמה כסף הרווחנו (טוב, אולי בכל זאת זה קצת משנה). מה שמשנה הוא מה שניקח איתנו לחיים, הניסיון שצברנו פה וכל התובנות שקיבלנו.
זו הזדמנות נהדרת להגיד תודה לכל המדריכים שעשו עבודה מדהימה והקדישו לנו הרבה מאוד מהזמן הפנוי שלהם, לכל המורים המלווים שסייעו בכל מה שצריך, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שתמכה, לבתי הספר שעזרו ונתנו מענה כל הזמן, למי שאחראי על התכנית ולכל מי שעזר.
תודה ענקית מאתנו התלמידים. תודה רבה על הזכות שנתתם לי לנאום היום, הרבה הצלחה לכל הקבוצות, והמשך יום טוב.